טיטניום משמש בדרך כלל בתוראָנוֹדָהבאלקטרוליזה של מי מלח (תמיסת נתרן כלוריד) בשל תכונותיו החיוביות ועמידותה בפני קורוזיה. הנה כמה סיבות מדוע נבחר טיטניום למטרה זו:
- עמידות בפני קורוזיה: לטיטניום יש עמידות מצוינת בפני קורוזיה, אפילו בסביבות קורוזיביות מאוד כמו מי מלח. הוא יוצר שכבת תחמוצת פסיבית על פני השטח שלו, מה שמגן עליו מפני השפלה ומבטיח אורך חיים ארוך יותר בהשוואה למתכות אחרות.
- יציבות באלקטרוליטים: טיטניום מפגין יציבות גבוהה ועמידות בפני חמצון באלקטרוליטים, כגון יוני הכלוריד המצויים בתמלחת. יציבות זו מאפשרת לו לעמוד בתנאי אלקטרוליזה קשים לאורך תקופות ממושכות ללא הידרדרות משמעותית.
- פוטנציאל התפתחות חמצן נמוך: פוטנציאל התפתחות החמצן הוא המתח הנדרש לחמצון מים לייצור גז חמצן במהלך תהליך האלקטרוליזה. לטיטניום פוטנציאל התפתחות חמצן נמוך יחסית, כלומר נדרשת פחות אנרגיה ליצירת חמצן באנודה, וכתוצאה מכך יעילות אנרגטית גבוהה יותר במהלך האלקטרוליזה.
- עלות-תועלת: טיטניום זמין באופן נרחב והפך למשתלם יותר עם הזמן. אמנם עלות התחלתית גבוהה יותר בהשוואה לחומרים אחרים, אך אורך חייו, עמידות בפני קורוזיה ויעילותו הופכים אותו לבחירה חסכונית עבור תהליכי אלקטרוליזה ארוכי טווח.
בשל גורמים אלה, טיטניום הופיע כחומר מועדף לאנודות באלקטרוליזה של תמלחת, ותורם לשימוש התעשייתי הנרחב שלו לייצור כלור, נתרן הידרוקסיד וכימיקלים חשובים אחרים.
